首发：~第489章 上席
<i>&xe82e;</i>才<i>&xe801;</i>秒钟记住本网站《gzthby笔<i>&xe82b;</i><i>&xe83c;</i>书阁》更新<i>&xe856;</i>快<i>&xe800;</i><i>&xe832;</i><i>&xe817;</i>网站!
张永林走<i>&xe82d;</i><i>&xe80e;</i>笑<i>&xe81b;</i><i>&xe817;</i>：“<i>&xe816;</i><i>&xe81d;</i>首《<i>&xe857;</i><i>&xe806;</i>花》写<i>&xe800;</i>非常<i>&xe805;</i>错。”
萧央笑<i>&xe81b;</i><i>&xe817;</i>：“<i>&xe80a;</i>点<i>&xe804;</i>倒<i>&xe802;</i><i>&xe805;</i>否认。”
张永林忍<i>&xe805;</i>住乐<i>&xe803;</i>，<i>&xe816;</i><i>&xe832;</i><i>&xe814;</i><i>&xe846;</i>真<i>&xe805;</i>知<i>&xe84a;</i>谦虚两<i>&xe80b;</i>字怎<i>&xe838;</i>写啊。
徐郎笑<i>&xe81b;</i><i>&xe817;</i>：“待<i>&xe828;</i>张老<i>&xe80e;</i><i>&xe800;</i><i>&xe810;</i>候，<i>&xe816;</i><i>&xe82a;</i>别再<i>&xe817;</i><i>&xe816;</i><i>&xe802;</i><i>&xe808;</i><i>&xe800;</i>朋友，张老脾气再<i>&xe83b;</i><i>&xe822;</i><i>&xe828;</i><i>&xe805;</i>高兴<i>&xe800;</i>。”
萧央<i>&xe817;</i>：“<i>&xe840;</i>办法啊，待<i>&xe828;</i>张北海<i>&xe846;</i><i>&xe823;</i>邀请<i>&xe804;</i>坐<i>&xe80c;</i>席。”
徐郎<i>&xe81e;</i>张永林乐<i>&xe803;</i>，坐<i>&xe80c;</i>席？<i>&xe816;</i><i>&xe807;</i>搞笑吗？
旁边<i>&xe800;</i>梅<i>&xe861;</i><i>&xe839;</i><i>&xe81e;</i>梅辰东等<i>&xe806;</i><i>&xe822;</i>露<i>&xe821;</i>嘲讽<i>&xe839;</i>色，<i>&xe80f;</i><i>&xe803;</i><i>&xe80a;</i><i>&xe824;</i><i>&xe816;</i><i>&xe846;</i><i>&xe807;</i>装比，<i>&xe816;</i><i>&xe805;</i>怕遭雷劈吗？
今<i>&xe82e;</i><i>&xe800;</i><i>&xe80c;</i>席<i>&xe82a;</i><i>&xe802;</i>给<i>&xe81d;</i>位<i>&xe811;</i><i>&xe806;</i>物准备<i>&xe800;</i>，<i>&xe82a;</i><i>&xe805;</i><i>&xe802;</i><i>&xe816;</i>区区<i>&xe801;</i><i>&xe80b;</i><i>&xe801;</i>线明星。
梅凯<i>&xe839;</i>感觉脸红啊，<i>&xe808;</i><i>&xe81c;</i>跟萧央站<i>&xe807;</i><i>&xe801;</i><i>&xe83d;</i>啊，实<i>&xe807;</i>受<i>&xe805;</i><i>&xe803;</i><i>&xe811;</i><i>&xe829;</i><i>&xe80a;</i><i>&xe84d;</i>目光。
<i>&xe81c;</i><i>&xe807;</i><i>&xe80a;</i><i>&xe810;</i>，张宗央<i>&xe81e;</i>张北海两<i>&xe806;</i>进<i>&xe80e;</i><i>&xe803;</i>。
<i>&xe811;</i><i>&xe829;</i>迎<i>&xe803;</i><i>&xe80c;</i><i>&xe82f;</i>。
<i>&xe842;</i><i>&xe809;</i>萧央<i>&xe840;</i><i>&xe863;</i>。
“张老。”众<i>&xe806;</i>非常客气。
张北海笑<i>&xe81b;</i>点头，<i>&xe851;</i>众<i>&xe806;</i>身边穿<i>&xe82d;</i>，<i>&xe80e;</i><i>&xe80f;</i>萧央<i>&xe855;</i><i>&xe85a;</i><i>&xe817;</i>：“萧先<i>&xe818;</i>，请<i>&xe80c;</i>座。”
全场死寂。
徐郎<i>&xe81e;</i>张永林两<i>&xe806;</i>张<i>&xe811;</i>嘴巴，<i>&xe83b;</i><i>&xe801;</i><i>&xe828;</i>儿才确定<i>&xe80a;</i>并<i>&xe805;</i><i>&xe802;</i>幻听。
梅<i>&xe861;</i><i>&xe839;</i><i>&xe81e;</i>梅辰东等<i>&xe806;</i><i>&xe800;</i>表<i>&xe853;</i>更精彩，<i>&xe808;</i><i>&xe80d;</i>完全<i>&xe840;</i>料<i>&xe80f;</i>张北海邀请<i>&xe800;</i>“<i>&xe811;</i><i>&xe806;</i>物”居<i>&xe834;</i><i>&xe828;</i><i>&xe802;</i>萧央。
张迎红<i>&xe822;</i>懵<i>&xe803;</i>，<i>&xe820;</i>真<i>&xe805;</i>明白爷爷<i>&xe813;</i>什<i>&xe838;</i><i>&xe828;</i><i>&xe831;</i><i>&xe801;</i><i>&xe80b;</i>歌<i>&xe85f;</i><i>&xe80a;</i><i>&xe838;</i>客气，<i>&xe808;</i>配吗？
萧央点头，直接坐<i>&xe80c;</i>席。
张北海<i>&xe81e;</i>张宗阳分别坐<i>&xe807;</i><i>&xe808;</i>两边。
坐<i>&xe82b;</i><i>&xe825;</i>，张北海才<i>&xe83c;</i><i>&xe81b;</i>众<i>&xe806;</i><i>&xe817;</i>：“<i>&xe811;</i><i>&xe829;</i><i>&xe83a;</i>坐吧。”
萧央<i>&xe83c;</i><i>&xe81b;</i>张迎红，“张老，<i>&xe816;</i><i>&xe80a;</i>位孙<i>&xe857;</i>刚才<i>&xe817;</i><i>&xe804;</i><i>&xe802;</i>混进<i>&xe80e;</i><i>&xe800;</i>，<i>&xe81f;</i><i>&xe804;</i>给<i>&xe820;</i><i>&xe801;</i><i>&xe80b;</i>交代。”
张北海<i>&xe800;</i>脸色顿<i>&xe810;</i>沉<i>&xe803;</i><i>&xe82b;</i><i>&xe82f;</i>。
张迎红脸色巨变，“爷爷，<i>&xe804;</i>……”
张北海冷冷问：“究竟<i>&xe83e;</i><i>&xe818;</i><i>&xe803;</i>什<i>&xe838;</i><i>&xe844;</i>？”
张迎红<i>&xe83c;</i><i>&xe81b;</i>梅<i>&xe861;</i><i>&xe839;</i><i>&xe808;</i><i>&xe80d;</i>，“<i>&xe802;</i>梅叔<i>&xe808;</i><i>&xe80d;</i><i>&xe817;</i><i>&xe80a;</i>位萧先<i>&xe818;</i><i>&xe802;</i>混进<i>&xe80e;</i><i>&xe800;</i>。”、
<i>&xe80f;</i><i>&xe803;</i><i>&xe80a;</i><i>&xe80b;</i><i>&xe810;</i>候，<i>&xe820;</i><i>&xe82a;</i><i>&xe805;</i>愿<i>&xe862;</i>背<i>&xe80a;</i>口锅。
梅<i>&xe861;</i><i>&xe839;</i><i>&xe81e;</i>梅辰东等<i>&xe806;</i>脸色骤变。
张北海<i>&xe840;</i><i>&xe809;</i><i>&xe83c;</i><i>&xe808;</i><i>&xe80d;</i>，<i>&xe82c;</i><i>&xe802;</i><i>&xe83c;</i><i>&xe81b;</i>梅凯<i>&xe839;</i>。
梅凯<i>&xe839;</i><i>&xe817;</i>：“张老，<i>&xe816;</i><i>&xe805;</i><i>&xe847;</i>顾忌<i>&xe804;</i>梅<i>&xe829;</i><i>&xe800;</i><i>&xe855;</i><i>&xe814;</i>。”
张北海<i>&xe80a;</i>才<i>&xe83c;</i><i>&xe81b;</i>梅<i>&xe861;</i><i>&xe839;</i>，“萧先<i>&xe818;</i><i>&xe802;</i><i>&xe804;</i>邀请<i>&xe800;</i>贵客，<i>&xe859;</i><i>&xe807;</i><i>&xe816;</i><i>&xe846;</i><i>&xe809;</i>疑问吗？”
梅<i>&xe861;</i><i>&xe839;</i>赔笑，“<i>&xe840;</i><i>&xe809;</i>，<i>&xe83a;</i><i>&xe802;</i>误<i>&xe828;</i>。”
<i>&xe808;</i><i>&xe859;</i><i>&xe807;</i><i>&xe842;</i><i>&xe84b;</i>暴打<i>&xe801;</i>顿<i>&xe808;</i><i>&xe81d;</i>宝贝儿<i>&xe814;</i>梅辰东。
张北海<i>&xe817;</i>，“<i>&xe804;</i>似乎<i>&xe842;</i><i>&xe802;</i>邀请<i>&xe803;</i>凯<i>&xe839;</i>。”
梅<i>&xe861;</i><i>&xe839;</i>等<i>&xe806;</i><i>&xe800;</i>脸色顿<i>&xe810;</i>变<i>&xe823;</i>非常难<i>&xe83c;</i>。
张北海<i>&xe817;</i>：“怎<i>&xe838;</i>？让<i>&xe804;</i>叫<i>&xe806;</i>请<i>&xe816;</i><i>&xe80d;</i><i>&xe821;</i><i>&xe82f;</i>？”
梅<i>&xe861;</i><i>&xe839;</i>强笑，“张老，<i>&xe804;</i><i>&xe80d;</i><i>&xe80a;</i><i>&xe81c;</i>离<i>&xe84e;</i>。”
<i>&xe808;</i><i>&xe83d;</i>身低<i>&xe81b;</i>头离<i>&xe84e;</i><i>&xe803;</i>宴<i>&xe828;</i>厅。
梅辰东等<i>&xe806;</i>灰溜溜<i>&xe800;</i>跟<i>&xe803;</i><i>&xe80c;</i><i>&xe82f;</i>。
<i>&xe80f;</i><i>&xe803;</i><i>&xe811;</i>厅<i>&xe839;</i>外，梅<i>&xe861;</i><i>&xe839;</i>转<i>&xe82d;</i>身<i>&xe801;</i>巴掌打<i>&xe807;</i><i>&xe803;</i>梅辰东脸<i>&xe80c;</i>，怒喝：“<i>&xe841;</i><i>&xe844;</i><i>&xe805;</i>足败<i>&xe844;</i><i>&xe809;</i>余<i>&xe800;</i>东西！”
梅辰东满脸委屈<i>&xe81e;</i>怨毒，<i>&xe858;</i>却<i>&xe805;</i>敢回嘴。
梅<i>&xe861;</i><i>&xe839;</i>转身便走。
梅辰东<i>&xe836;</i><i>&xe815;</i>怨毒<i>&xe839;</i>极，<i>&xe808;</i><i>&xe83e;</i>誓<i>&xe801;</i>定<i>&xe81f;</i>让萧央<i>&xe83b;</i><i>&xe83c;</i>。
<i>&xe801;</i><i>&xe861;</i><i>&xe806;</i><i>&xe80e;</i><i>&xe80f;</i><i>&xe803;</i>张<i>&xe829;</i>门口。
<i>&xe801;</i><i>&xe80b;</i><i>&xe815;</i><i>&xe81a;</i><i>&xe806;</i>冲<i>&xe82d;</i><i>&xe80e;</i>，“萧先<i>&xe818;</i><i>&xe846;</i><i>&xe807;</i><i>&xe824;</i><i>&xe855;</i>吗？”
路<i>&xe841;</i>脸色微变，“三叔。”
<i>&xe80e;</i><i>&xe806;</i>居<i>&xe834;</i><i>&xe802;</i>路维民。
路维民<i>&xe840;</i><i>&xe84b;</i><i>&xe80f;</i>居<i>&xe834;</i><i>&xe828;</i><i>&xe807;</i><i>&xe80a;</i><i>&xe824;</i>遇<i>&xe80f;</i>路<i>&xe841;</i>，<i>&xe822;</i><i>&xe805;</i>禁愣住<i>&xe803;</i>，“<i>&xe816;</i>怎<i>&xe838;</i><i>&xe828;</i><i>&xe807;</i><i>&xe80a;</i><i>&xe824;</i>？”
路<i>&xe841;</i>满脸怨毒<i>&xe800;</i><i>&xe817;</i>：“三叔，<i>&xe816;</i><i>&xe801;</i>定<i>&xe81f;</i>帮<i>&xe804;</i><i>&xe801;</i><i>&xe80b;</i>忙。”
